בכל פעם שאני רואה אדם ישראלי מתכופף לו עם שקית ביד ומרים את הקקי של הכלב שלו אני נזכרת בימים בהם הייתי גרה במרכז תל-אביב ולא יכולת לקחת צעד אחד מבלי לנחות במשהו חום ורך ואני אומרת לעצמי "מי היה מאמין" ואולי בכל זאת יש סיכוי לשלום.